top of page
Mysterium-אמבר-רא---שפע.jpg

סיפורה הפתלתל של אלת הקקאו

סיפור ממש יפה שלמדתי במסעותיי עם הקקאו

על אק-צ׳ואן (כוכב שחור) ואיצ׳קאקאו (אשת קקאו)


❤️ קקאו ושפע, ממני אליכם באהבת נצח ❤️


אק-צ׳ואן אל המסחר והכסף ואיצ׳קאקאו היא אלת הפריון, החקלאות והשפע, הם זוג מאיה עתיק שלא מדברים עליו מספיק.

בעולמנו זה פאוור קאפל בערך כמו ביונסה וג׳יי זי או לפחות ריטה ורמי.

אבל במקרה שלהם, זה היה ממש לא מובן מאליו שהם יזדווגו.


בהתחלה כולם מאוד התפלאו, איזה מין זוג זה? בשפה שלנו היום: הוא בינזנס מן קפיטליסטי והיא אשת אדמה סוציאליסטית.

יש שם דרמות ומשחקי כוח, אבל אלו בעיקר פרשנויות של המוח המערבי. אצלהם הכל עבד בסנכרון מושלם עם התנועה של החיים.


בשלבים ראשוניים יותר של הסיפור אק-צ׳ואן המייצג את את השפע החומרי, הוא אל טוב ומיטיב והמאיה אהבו אותו מאוד וגם הוא מין איש עסקים מפולפל כזה, אז יש בו גם צד אפל למדי.

אחרי החיבור בין השניים, הקקאו הופך למטבע כסף ואק-צ׳ואן הופך גם לפטרון של הקקאו, מעניין לא?

מפרספקטיבה של חברה פטריארכלית הוא מתואר כפטרון שלה וסופח אליו את כל האיפיונים שלה.


יש הטוענים שהכריחו אותה להתחתן. אבל לא לא לא, אף אחד לא יכול באמת להכריח את האלה הזאת, היא ידעה טוב מאוד מה היא עשתה. חכמה וממזרתה. הרי היא היתה סמל לתמיכה באנשי הכפר, בילדים, הייתה מסתובבת ביניהם בגוף אישה (גבוהה ויפה מאוד) ומלמדת אותם להאזין לאדמה, לראות את הזרע נובט ואת הפרח הופך לפרי, לבטוח בליבם, לנוח, להנות ולראות את האהבה והטבע כרקמה המחברת של העולם. היא כל כך אהבה את בני האדם, במיוחד אהבה את הילדים (יש גם סיפור שלם על איך שהיא היתה מלווה אותם בדרכם לשיבלאבלה בזמן שעוד היו קורבנות דם לאלים, אבל זה לזמן אחר).


קקאוסיטה שלנו לאט לאט נעלמת מהמיתולוגיה המסופרת, אבל לא באמת... היא ממש כאן, כל הזמן!


דרך החיבור שלה לאל השפע החומרי, השתחלה לה האלה הנאווה לבתים שלנו, בדרכה הנשית, הסתלסלה לה לתוך היומיום שלנו דרך השוקולד, עד שנהיה שוב מוכנים לראות אותה באמת ונבקש אותה להיות חלק מאיתנו. נסכים להאזין עם הלב למילותיה הנסתרות, שמלמדות אותנו שפע דרך הגוף, דרך המולקולות והדם, שנבוא אליה בענווה ובהודיה ונסכים לראותה במלוא הדרה!

ואז, הווו אז, היא תתגלה כחלק מאיתנו שתמיד היה שם.


אז שמו לנו מלא סוכר בשוקולד וכל מיני תוספות ונשאר בקושי שבריר קטנטן ממנה שם, אבל הוא יושב בקרבנו.

והחלקיק הזה, יחד עם כל מיני חלקיקים מקודשים ששוכנים בנו, רק צריכים הזדמנות נהדרת להראות.


אחת הסיבות שאני עושה טקסי קקאו, אם לא ה-סיבה, זה כדי לחבר אותנו בחזרה למקודש שבתוכנו, להזמין תפילה שאינה רק עבורנו, לשפוע על העולם מטובינו.


אני רואה את החיבור בין השניים כאיחוד מקודש של האיכויות שבנו. היכולת להתחבר לשפע גם דרך הלב וגם דרך החומר מביאה אותנו לישורת פנימית וחיצונית. מה שהלב מהדהד ייברא בעולם.

אין צד עדיף, רק החיבור בין הצדדים יוליד שפע גדול יותר ומה שנקרא- הגשמה!



לסיום, הנה שיר ממש יפה על אקצ׳ואן וקקאוסיטה.






Comments


bottom of page